אודות צוללות

הדף האחרון במוסף

כשהייתי ילד, הייתי מחכה כל שבוע לסופי שבוע ולמוספי העיתון. הייתי מדפדף עד לדף האחרון, ושם, בין כל התשבצים, הייתי פוגש את חידת הצוללות. הייתי פותר אותה עם עט כחול — ואם הייתי טועה, כל הלוח היה מתחרבש.

לאט לאט פיתחתי את השיטות שלי: מאיפה מתחילים, איך חושבים על ספינות גדולות קודם, מתי בטוח לסמן תא ומתי לא. תמיד רציתי ממנה עוד. ותמיד הצטערתי שהיא מגיעה רק פעם בשבוע. ומה שאהבתי הכי הרבה? לפתור אותה ביחד עם אבא שלי.

הצבא: סופי שבוע מול המחשב

בגיל שמונה-עשרה למדתי תכנות. בסופי השבוע שהיו לי בצבא, הייתי יושב מול המחשב — לא פוגש חברים, לא יוצא לשום מקום — רק כותב קוד שידע לייצר לי לוחות צוללות.

המחולל עבד, אבל לא לגמרי: כ-70% מהלוחות היו פאזלים אמיתיים עם פתרון יחיד שאפשר לפתור אותו בלי ניחושים. ה-30% האחרים לא היו "כבילים" — היה בהם יותר מפתרון אחד אפשרי. הסוד של לייצר פאזל עם פתרון יחיד ומוכח נשאר חמקמק.

היום: חידה יומית אחת לכולם

היום אני בן עשרים-ותשע. עם כלי הבינה המלאכותית שיצאו בשנים האחרונות בנינו ביחד מנוע שפותר את הבעיה הזאת סופית. המנוע מנתח כל פאזל שהוא מייצר, מוודא שיש לו פתרון יחיד שניתן להגיע אליו בהיגיון טהור, ומדרג אותו לפי רמת קושי. כל חידה יומית מגיעה ברמת הקושי הגבוהה ביותר האפשרית לאותו יום.

ומה שהכי יפה: הפאזל הזה משותף לכולם. אני, אבא שלי, אמא שלי, אחותי — כולנו פותרים את אותה חידה באותו יום ומשווים זמנים. בדיוק כמו שתמיד חלמתי.

אני מקווה שתהנו מהמשחק הנפלא הזה כמו שאנחנו נהנים ממנו.

לחידה היומית של היום | למדריך ההתחלה והסרטון הראשי